<h1>פסקי או"ז — גיטין</h1>
<h2>דף כא:</h2>
האי אשרתא דדיני דכתיבא מיקמי דליחזו סהדי חתימת ידייהו כשירה, דלמיחזי כשיקרא לא חיישינן. כך פסקו ר"י אלפס זצ"ל וראבי"ה זצ"ל. "כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה", הרי זה גט. ולאשה דעלמא אינו גט. ליבמתו מהו, תיקו.
גיליון. טעמא דנמחל שיעבודו וכו'. באור זרוע [סי' תש"ל] יש דליתא לדרב פפי לגמרי, ולא דמי לההיא דגט פשוט [ב"ב קע"ב ע"א] וכו', דההיא שקר גמור הוא מה שאין כן הכא.
<h2>דף כו.</h2>
לערער דחד לא חיישינן בגט, אלא לערער דבעל.
<h2>דף מג.</h2>
יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך. עבד שנחבל ואמדוהו להתרפאות בחמשה ימים, ועבדו ליה סמא חריפא ואיתסי בתלתא יומי, ההוא טופינא דרביה הוא.
<h2>דף נח:</h2>
יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך. עבד שנחבל ואמדוהו להתרפאות בחמשה ימים, ועבדו ליה סמא חריפא ואיתסי בתלתא יומי, ההוא טופינא דרביה הוא.
<h2>דף פד:</h2>
האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי, חוזר בגט ולא בשיחרור. מיהו עבדו לא נפיק לחירותא עד דמטי גיטא לידיה. ולכך לא יתנו לאחר מיתה דאין גט לאחר מיתה. והתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה, ואפילו עשאו שליח גיליון. אלפס, ובמקום שאינו חב לאחרים קנה.
<h2>דף פה.</h2>
האי אשרתא דדיני דכתיבא מיקמי דליחזו סהדי חתימת ידייהו כשירה, דלמיחזי כשיקרא לא חיישינן. כך פסקו ר"י אלפס זצ"ל וראבי"ה זצ"ל. "כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה", הרי זה גט. ולאשה דעלמא אינו גט. ליבמתו מהו, תיקו.
גיליון. טעמא דנמחל שיעבודו וכו'. באור זרוע [סי' תש"ל] יש דליתא לדרב פפי לגמרי, ולא דמי לההיא דגט פשוט [ב"ב קע"ב ע"א] וכו', דההיא שקר גמור הוא מה שאין כן הכא.
